נאמר ששתי משתנים מקריים רציפים שמקושרים לאותו ניסוי הם רציפים באופן מאוחד. ניתן לתאר אותו כ joint PDF ומסומן גם בהינתן שזאת פונקצייה אי שלילית שמקיימת לכל תת קבוצה של במישור הדו מימדי:
האנוטציה הזאת מגיעה מ אינטגרלים כפולים וזה אומר שהפונקצייה אינטגרבילית בקטע הזה. במקרה הספציפי שיש לנו מרובע מהצורה
יתקיים :
אם נרצה ש יהיה כל המישור הדוד מימדי נקבל מתכונת הנורמלזיצייה
כמו שבמקרה הרציף של משתנה בודד היינו אומרים שהסתברות היא שטח, פה הסתברות היא נפח. כלומר השטח במישור למטה הוא הקבוצה שאנחנו מחפשים והערכים שמקבלים , מה שלמעלה זה ערכי הפונקצייה והנפח זה ההסתברות
כדי לקבל אינטואצייה על ה PDF המשותף, נגיד להיות מספר חיובי קטן מאוד ונסתכל על ההסתברות של מלבן קטן
אם כן, נוכל להסתכל על כ ״הסתברות ביחס ליחידת שטח״ בסביבה של .
הPDF המשותף מכיל את כל המידע ההסתברותי הרלוונטי על המשתנים המקריים והתלויות שלהם.
זה מאפשר לנו לחשב את ההסתברות של כל מאורע שיכול להיות מוגדר במונחים של שתי המשתנים המקריים האלו. נוכל גם לחשב את הPDF השולי כלומר של כל אחד מהמשתנים הללו בנפרד על ידי:
השיוויון השני נובע מתכונת הנורמליזצייה שהמאורע ולכן אין באמת חשיבות בחיתוך שתי המאורעות. אם כן, נוכל להשוות את הנ״ל עם
ונקבל שה PDF השולי הינו
כלומר הביטויים שבתוך האינטגרל שקולים (נובע מ המשפט היסודי) לכן:
באופן דומה נקבל
מה הרעיון מאחורי ההוכחה הנ״ל?
אנחנו מבצעים ״אינטגרצייה החוצה״ של ערכי או תלוי מה נרצה לקבל. זה כמו שבעולם הבדיד סכמנו את כל הזוגות שהתאימו לנו כדי לקבל הסתברות של אחד מהם. אז כאן מבצעים אינטגרצייה של כל ערכי האפשריים (מסתכלים עליהם כקבוע) עם הנעלם כלומר מסתכלים עליה כפונקצייה במישור הדו מימדי ומחשבים את השטח בהינתן ש קבוע. אפשר לדמיין את זה קצת כמו for loop ממינוס אינסוף עד אינסוף שאוסף את כל הקטעים שאנחנו מצליחים למצוא לאורך מסויים.
למשל:
אם נרצה לחשב מהו עבור ערך כלשהו בין נרוץ על הקו שציירנו ואיפה שיש ״אפור״ אנחנו מתחילים לסכום את השטח לכן רק מלהביט בציור אנחנו יכולים להגיד שהצבירה של השטח לאורך הקו הנ״ל יהיה ולכן זה יהיה ערך כאשר .
PDF משותף אחיד
רומאו ויוליה יוצאים לדייט בזמן כלשהו, כל אחד מהם יגיע למקום המפגש באיחור קל של בין ל שעות (תרגיל דומה הוצג ב התפלגות אחידה רציפה).
יהי מהווים את האיחוד של רומאו ויוליה בהתאמה. בהנחה שכל זוג הוא שווה הסתברות לזוג אחר, מודל הסתברותי עם pdf משותף ייראה ככה
כאשר הוא קבוע כלשהו. נבדוק מה צריך להיות ערכו בהינתן שתכונת הנורמליזצייה תתקיים:
זה יתקיים רק אם .
אם כן קיבלנו דוגמה לPDF אחיד משותף.
באופן כללי, לכל תת קבוצה במישור הדו מימדי, הPDF המשותף האחיד על S יהיה
ולכל ההסתברות ש נמצא ב תהיה
בעצם נוכל להסתכל על זה באופן כזה ש הוא השטח הנמצא במשטח הדו מימדי ועלינו למצוא קבוע ככה שהנפח במישור התלת מידי יהיה 1. הסיבה שעלינו למצוא קבוע כזה היא שאנחנו יודעים שמתכונת הנורמליזצייה הנפח תמיד חייב להיות אחד וההתפלגות אחידה לכל אורך השטח הזה לכן לא משנה איזה מקטע ניקח הגובה שנצטרך לחשב כדי לקבל 1 תמיד יהיה אותו דבר והוא יהיה .
באופן דומה נוכל לדמיין את ההסתברות של להיות בשטח מסויים באופן הויזואלי הבא
כלומר (זוהי הכללה למה שאמרנו למעלה עבור קבוצה שמוכלת ב) .
דוגמה נוספת:
נניח ואנחנו יודעים שה PDF המשותף של שתי משתנים מקריים הוא קבוע כאשר הערכים הם על הקבוצה במישור הדו מימדי שנראה כך
אחרת הפונקצייה מחזירה . כלומר לפי ההתפלגות האחידה שדיברנו עלי לכל .
במרחב התלת מידי אנחנו בעצם מגביהים את הצורה שיצרנו באופן כזה שהנפח יהיה .
כעת אם נרצה לחשב את ה PDF השולי של למשל עבור כלשהו ננסה לחשב לפי הנוסחה על האינטגרל של הPDF המשותך ממינוס אינסוף עד אינסוף ביחס ל dy.
אם כן כאשר שואף לאינסוף ומינוס אינסוף נוכל לחלק את השטח לשתיים ונקבל
כלומר כאשר הוא בתחום שבין 1,2 השטח יהיה כלומר הוא מהווה מהשטח של .
כאשר הוא בתחום שבין 2,3 נקבל תרומהשל לשטח של כלומר השטח היה .
בכל שאר המקרים השטח הוא . אם כן זה ייראה כך :
באופן דומה אם נבחן מה קורה עבור ה PDF השולי של , נשאיף את לאינסוף ומינוס אינסוף ונקבל שהאינטגרל של הPDF המשותף בטווח לפי dx ימודל כך
כלומר כאשר הוא בתחום שבין ל נקבל תרומה של לשטח כלומר השטח הוא כאשר אנחנו בין נקבל ובין 3 ל 4 שוב
סך הכל זה ייראה ככה
נשים לב למשהו לא אינטואיטיבי שככל שהשטח שאנחנו עובדים איתו קטן יותר בהתפלגות אחידה, ככה נקבל שהערך שפונקציית הצפיפות תחזיר גדולה יותר! הסיבה נובעת מתכונת הנורמליזצייה שדורשת שהנפח יהיה 1 כלומר על מנת שזה יתקיים ככל שהשטח קטן יותר ערך הפונקצייה המוחזר חייב להיות גדול יותר . זה מאוד דומה גם לנוסחה של התפלגות אחידה רציפה עם משתנה אחד ככל שהקטע קטן יותר ככה ההסתברות שהפונקצייה תחזיר גדולה יותר.
Buffon's Needle
זאת דוגמה מפורסמת , שמדגימה גם את המקור של הסוגייה הקשורה בהסתברות גיאומטרית. כלומר, הניתוח של קונפיגורצייה גיאומטרית של אובייקטים שממוקמים באופן רנדומי במרחב.
על משטח מסומנים ישרים מקבילים במרחק אחד מהשני. נניח שאנחנו זורקים מחט באורך על המשטח במיקום אקראי, מה הסיבוי שהמחט תיחתך עם אחד הקווים?
נניח גם ש כדי שהמחט לא תחתוך את שתי הישרים ביחד. נגיד את להיות המרחק האנכי מאמצע המחט לקו הכי קרוב. נגדיר את להיות הזווית החדה הנוצרת בין המחט לקו המקביל.
נמדל את זוג המשתנים המקריים עם PDF משותף המוגדר על הקבוצה המלבנית:
כמו כן נשים לב שמדובר בהתפלגות אחידה שכן בחירה של ו נבחרים בהתפלגות אחידה בתוך התחומים שלהם.
סך הכל מהגדרה של התפלגות אחידה נקבל
נשים לב מהשרטוט למעלה שהמחט תיחתך עם אחד הקווים אם ורק אם