אלגוריתם אוקלידס

הגדרה: יהי a,b מספרים שלמים. נאמר ש a מחלק את b אם קיים kZ כך ש ka=b , הסימון של זה הוא a|b. למשל 5|10 .

משפט החילוק

b>0,aZ!q,rZ:a=bq+r

ויתקיים

0r<b

במילים זה אומר שלכל שתי מספרים שלמים כשאחד מהם הוא לא 0, קיימים q,r יחידים שלמים שיקיימו את הנ״ל.

ההוכחה של זה היא דוגמה מאוד טובה כדי להוכיח קיום ו יחידות. כלומר נרצה קודם כל להוכיח שאכן קיימים כאלה q,d .
יהי

S={abk:kZabk0}

וכעת נחלק למקרים:
א) 0S אז יתקיים ש b|a ו q=k .
ב) אם 0S נוכל להשתמש בעקרון מבדידה שאנחנו יודעים שלכל קבוצה לא ריקה של מספרים שלמים יש איבר מינימום. עקרון זה נקרא Well-ordering.
ראשית, נרצה להראות ש a אינה קבוצה ריקה.
אם a>0 אז כמובן ש a0bS ואם a<0 אז a(12b)=a2abS . אם כן, S אינה ריקה בוודאות.
נסמן את המספר הקטן ביותר בקבוצה S כ r=abq ויתקיים

r0 and a=bq+r

כל שנשאר לעשות הוא להראות ש r מקיים את התנאים הדרושים כלומר r<|b| . נב״ש ש r>|b| אז יתקיים

ab(q+1)=abqb=rb>0

כיוון שב b>0 קיבלנו ש rbS בסתירה למינימליות של r. (נשים לב גם ש rb אחרת 0 היה בקבוצה בסתירה גם כן)

אם כן, נשאר להוכיח יחידות:

a=bq1+r1=bq2+r2b(q1q2)=r2r1

כלומר b|r2r1 וגם 0r1r2r1<b כלומר b מחלק מספר שקטן ממנו והדרך היחידה שזה יקרה היא אם r2r1=0 כלומר r2=r1 כדרוש.

נשים לב מתקיים ש amodb=r .

שקילות mod

נגדיר ש a,b שקולים מודולו n ונסמן anb אם קיים q כך ש a=qn+b .

נשים לב
לכל a מתקיים anra כאשר ra היא השארית של a מודולו n.

משפט: abnrarb
הוכחה:

a=qan+rab=qbn+rbab=qaqbn2+qanrb+qbnra+rarb=(qaqbn+qarb+qbra)n+rarb

באופן דומה : a+bnra+rb וגם akn(ra)k

gcd

יהיו n,kZ נגדיר את gcd(n,k) להיות הטבעי הגדול ביותר שמחלק גם את n וגם את k . באופן פורמלי

gcd(n,k)=max{dN  | d|nd|k}

אם המחלק המשותף הגדול ביותר הוא 1 נאמר שהאיברים זרים.

קיצור: במקום gdc(n,k) נרשום פשוט (n,k).

טענה אם n>k אז gcd(n,k)=gcd(nk,k), ההוכחה נובעת ישירות מהעובדה שאם d מחלק של n,k אז הוא בהכרח מחלק גם את ההפרש (וכל צירוף ליניארי אחר) ולכן קבוצת המחלקים של שניהם שקולה (וסופית) ולכן גם המקסימום זהה לשתי הקבוצות.

למשל- 17,49 יקיימו ש

gcd(49,17)=gcd(15,17)=gcd(17,15)=gcd(2,15)=1

טענה כל מחלק משותף של n,k מחלק כל צירוף ליניארי an+bk . בפרט נכון עבור ה gcd(n,k) . לכן כל d מחלק משותף הוא בעצמו צירוף ליניארי מהצורה הנ״ל.
אם כן , נוכל להגדיר את הממ״מ כצירוף ליניארי מזערי כלומר

gcd(n,k)=min{an+bkN | a,bZ}

משפט: אם n=qm+r אז (n,m)=(m,r) .
הוכחה-
נסמן d=(n,m) וצריך להראות ש d=(m,r) . אנו יודעים כי d|n וגם d|m. כמו כן בהכרח אנחנו יודעים שקיימים q,r עבורם n=qm+r . נשים לב ש r הוא בעצם צירוף ליניארי של n,m ולכן d|r כלומר הוא מחלק את r אבל אבל הוא לא בהכרח המחלק המשותף הגדול ביותר בין (m,r) , רק משותף לפי ההגדרה ולכן

d(m,r)

כעת, כמובן שמתקיים ש (m,r) מחלק את r,m . אלו הם בסך הכל צירוף ליניארי של n ולכן (m,r)|n אבל הוא מחלק גם של m לפי מה שאמרנו ולכן כיוון ש d הוא המחלק המשותף הגדול ביותר בין n,m מתקיים

(m,r)d=(n,m)

סך הכל מתקיים

(m,n)=d=(m,r)

אלגוריתם אוקלידס הבסיסי

עם הטענות הנ״ל נוכל למצוא את המחלק המשותף המקסימלי באמצעות אלגוריתם אוקלידס, נוכל להניח ש 0m<n :
א) אם m=0 אז (n,m)=n או אם m=1 החזר 1
ב) חשב n=qm+r .
ג) המשך עם (n,m)=(m,r).

דוגמה
נחשב את הממ״מ של 53,47

(53,47)=53=147+6(47,6)=47=76+5(6,5)=(5,1)=5=15+0(1,0)=1

אלגוריתם אוקלידס המורחב

כדי למצוא את המקדמים שמאפיינים את ה gcd נשתמש באלגוריתם אוקלידס המורחב , בכל שלב באלגוריתם אוקלידס הרגיל, לפני פעולת ההחלפה, נבטא את השארית כצירוף ליניארי ונעדכן אותו עד שנגיע לממ״מ.

דוגמה

(234,61)=234=361+51 ,51=234361(61,51)=61=51+10 , 10=6151=61234+361(51,10)=51=105+1 , 1=515(61234+361)(10,1)=1

סך הכל נפשט את הביטוי תוך שמירה על המתחלקים ונקבל

515(461234)=512061+5234+234361=2361+6234

lcm

בהינתן שני מספרים שלמים n,m הכפולה המשותפת המזערית כמ״מ שלהם מוגדרת להיות

lcm(n,m)=min{dN |  n|dm|d}

לעתים נסמן רק [n,m] . למשל [6,10]=30 .

תכונות

א) אם m|an|a אז [n,m]|a .
ב) [n,m](n,m)=|nm|

חישוב סדר של איבר

תהי G חבורה ויהיו a,bG איברים מתחלפים ( ab=ba) וגם ab={e} אזי

o(ab)=[o(a),o(b)]

הוכחה-
נסמן n=o(a) ו m=o(b) . מתקיים

(ab)[n,m]=a[n,m]b[n,m]=ee

נובע מהטענה שאמרנו שאיבר בחזקה הוא איבר היחידה אמ״מ הסדר מחלק את החזקה. כיוון שבכל אחת מהחזקות הנ״ל הסדר מחלק את החזקה בוודאות מהגדרת lcm אז זה מתקיים. סף הכל הראנו

(ab)[n,m]=e

ולכן o(ab)|[n,m] .

כעת נרצה להראות מינימליות. כלומר אם החזקה הזאת נותנת את e אז כל חזקה קטנה יותר עד ל 0 לא נותנת את e. נב״שׁ שקיים t<[n,m] עבורו (ab)t=e כעת יתקיים מהנתון שהאיברים מתחלפים

at=btab={e}

ולכן at=bt=e כלומר n|t,m|t ובפרט [n,m]|t .

סך הכל קיבלנו ש

o(ab)|[n,m]    [n,m]|to(ab)|t

בסתירה לכך ש t<o(ab) .

סדר של תמורה

מהמשפט הנ״ל אחת המסקנות השימושיות יהיו שסדר של תמורה הוא הlcm של הסדרים של המחזורים הזרים שמרכיבים אותה.

סדר של חזקה

לכל חבורה G , aG וחזקה טבעית d מתקיים

o(ad)=o(a)(d,o(a))
סדר של איבר במכפלה ישרה

הlcm של הסדרים של כל איבר בזוג הסדור של המכפלה