הומומורפיזם

תהיינה H,G חבורות ותהי f:GH פונקצייה. נגיד ש f היא הומומורפיזם אם

a,bG:f(ab)=f(a)f(b)

איזומורפיזם - הוא הומומורפיזם f שמקיים הפיכות. (כלומר קיימת לו f1). נסמן קיימות של איזו׳ עם GH או HG . איזומורפיזם h:GG נקרא אוטומורפיזם.

הבחנה אם GH אז מ עוצמות אנחנו יודעים ש |G|=|H|. למרות שאין זה אומר שההפוך יגרור איזו׳ למשל עבור Z4,Z2×Z2 בין אלו אין איזומורפיזם.

שיכון - הוא הומומורפיזם חח״ע. נסמן קיימות של שיכון עם GH .

הבחנה הומומורפיזם f ייקרא שיכון אמ״מ ker(f)={eG} . ההוכחה בכיוון אחד ברורה אבל בכיוון השני אם נניח שהגרעין הוא כנ״ל ונב״ש שהפונקצייה אינה חח״ע כלומר קיים a1a2 כך ש f(a1)=f(a2) אז היה מתקיים

f(a1)(f(a2))1=f(a1)f(a21)=f(a1a21)=e

ומצאנו איבר נוסף ששולח לאיבר הניטרלי בסתירה.

אפימורפיזם - הוא הומומורפיזם על. נסמן קיימון של אפימורפיזם עם GH

הבחנה

אם f:AB חח״ע אז f:AIm(f) הפיכה.

משפט עבור f:GH הומומורפיזם מתקיים f(eG)=eH .
הוכחה:

f(eG)=f(eGeG)=f(eG)f(eG)f(eG)(f(eG))1=f(eG)f(eG)(f(eG))1eH=f(eG)
הבחנה

מתקיים עבור f הומומורפיזם

f(a1)=(f(a))1

כדי להוכיח שכך הדבר נרצה להראות ש f(a1) הוא ההופכי של f(a) . אכן זה מתקיים כי

f(a1)f(a)=f(a1a)=f(eG)=eH

נוכל להכליל את המקרה הנ״ל ולומר ש f(an)=(f(a))n

הגדרה
עבור f:GH הומומורפיזם נגדיר

ker(f)={gG  |  f(g)=eH}Img(f)={f(g)  |  gG}

אלו הם תתי חבורות של G ו H בהתאמה.

משפט: יהי f:GH הומומורפיזם. מתקיים כי לכל gG מסדר סופי o(f(g))|o(g) .
הוכחה-
נסמן o(g)=n ולכן gn=eG . אם נפעיל את f נקבל

f(gn)=(f(g))n=f(eG)=eH

כעת מהטענה שהראנו עלסדר האיברים אם נעלה איבר בחזקת n נקבל e אמ״מ הסדר של האיבר מחלק את n כלומר נוכל להסיק כי o(f(g))|n .

נשים לב כעת נוכל להסביר למה אין איזומורפיזם בין Z4,Z2×Z2 . אנחנו יודעים ש Z4=1 ושהסדר שלה הוא 4 לכן אם הייתה f איזומורפיזם אנחנו יודעים שצריך שיתקיים ש 4|o(Z2×Z2) אבל הראנו שהסדר של המכפלה הישרה במקרה הזה חסום על ידי 2 ולכן 4 לא יכול לחלק אותו.

הבחנה

כל חבורה ציקלית היא איזומורפית או ל Zn או ל Z .

על מה שומר איזומורפיזם?

אבליות, ציקליות, סדרים של איברים, סדר של החבורה, תת-חבורות. אם אחד מהם לא מתקיים אין איזומפריזם!

משפט אם a,b זרים אז Za×ZbZab

הקשר בין איבר לתמורה

נרצה לאחר שהגדרנו יחסים בין חבורות להראות שניתן לבנות שיכון בין כל חבורה לחבורת התמורות. נשים לב לקשר הבא בין איבר לתמורה שלו

(1,2,3)={I,(1,2,3),(1,3,2)}

למה זה נכון? תחת S3 מתקיים

(1,2,3)(1,2,3)=(1,3,2)(1,2,3)3=(1,3,2)(1,2,3)=(1)(2)(3)=I

באופן דומה נחשב ונקבל

(1,3,2)={I,(1,3,2),(1,2,3)}

נסמן אותן כ f=(1,2,3),g=(1,3,2) ונקבל

gf=fg=I

כלומר מצאנו איזומורפיזם בין השניים.

משפט קיילי

שיכון קיילי

עבור חבורה G ו aG נגדיר את הפונקצייה המתאימה ל a על ידי fa:GG על ידי

fa(x)=ax

פונקצייה זו היא תמורה (לא אוכיח זאת כאן) כלומר faSG .

כעת נגדיר שיכון קיילי להיות φ:GSG על ידי

φ(a)=fa
משפט קיילי

משפט קיילי אומר שקיים שלכל חבורה G קיים שיכון בין G ל SG והשיכון הזה הוא φ .
המסקנה המתבקשת היא לאור מה שאמרנו היא שיש איזומורפיזם בין G ל Img(φ) .

משפט לגראנז

מחלקה

תהי G חבורה ותהי HG ו aG . המחלקה השמאלית של a על H מוגדרת להיות

aH={ah  |  hH}

באופן דומה נגדיר את המחלקה הימנית להיות Ha .
אוסף המחלקות השמאליות הוא G/H .

נגדיר את יחס השקילות הבא על G :
aba1bH , כיוון שמדובר ביחס שקילות (לא אוכיח זאת) הוא מחלק את G למחלקות שקילות זרות שמכסות את כל החבורה.

מיהן מחלקות השליקות הללו?

[a]={bG | ab}={bG | a1b=hH}={ah | hH}=aH
משפט

נשים לב שמחלקה שמאלית של חבורה עם תת חבורה נשארת באותו גודל כמו תת החבורה עצמה כלומר

|aH|=|H|

בגלל שאלו מחלקות שקילות נובעים מספר תכונות חשובות

  1. aH=bHa1bH שכן במצב זה מתקיים מרפלקסיביות יחס השקילות שיש להן איבר משותף בסתירה לכך שמחלקות שקילות הן זרות.
  2. bH,aH:bH=aHbHaH=
  3. gHG/HgH=G

סימון [G:H] נקרא גם האינדקס של H בתוך G כלומר מוגדר להיות כמות המחלקות השונות.

משפט לגראנז

תהי G חבורה סופית ותהי HG אזי |G|=|H||G:H|

מסקנות חשובות מהמשפט

המסקנה החשובה ביותר היא

|G||H|=|G:H|

כלומר הסדר של תת חבורה מחלק את סדר החבורה (אם G סופית).
בפרט יתקיים ש לכל aG הסדר של האיבר o(a) מחלק את |G| כלומר o(a)||G|. זה נכון בגלל שכל איבר הוא יוצר של תת חבורה של G .

משפט כל חבורה בגודל ראשוני היא ציקלית
הוכחה- נניח G חבורה כך ש |G|=p ראשוני. לכל aG שניקח נגדיר H=a ובהכרח מתקיימים שני דברים